טיפול דיאדי (Parent-Child Therapy)

מיכל ושחר הם הורים צעירים ונהדרים. הם מסורים לחלוטין לאורי, ילדם בן בשלוש ולכן אינם מבינים מדוע אורי אינו מסתדר בגן ו"מפוצץ" כל משחק. הוא בוכה וצועק בכל פעם שילדים אחרים מנסים להביע דעה אשר אינה עולה ברוחו. בחדר הטיפולים, הם נמצאים כל אחד בתורם עם אורי ומבחינים, יחד עם המטפלת, שאורי אינו גמיש, נתקע בחוקים. הם גם מבחינים שאינם מתעמתים איתו, מוותרים לו בכל פעם ואז אורי בעצם אינו מאותגר. הם מפרשים את חושר שביעות רצונו כביקורת עליהם ועושים הכל כדי לרצותו. בחדר הטיפולים, הם ממש לומדים, איך לא להיבהל מאורי, לא לתת לו לנצח בכל פעם ואז לאט, לאט אפילו להצליח להנות מהמשחקים איתו. לאחר כמה חודשים הגננת מתקשרת אליהם ומדווחת על שינוי בגן, אורי מצליח לשחק ולצחוק עם ילדים אחרים.

טיפול דיאדי הוא טיפול שבו ההורה והילד נמצאים בו זמנית בחדר בטיפולים והמטפלת מתייחסת לקשר ביניהם דרך משחק ודיבור. ההורה (בכל פעם הורה אחר) משמש כמטפל-שותף (Co-Therphist) וגם כחלק מהדיאדה עצמה. פעם בכמה שבועות זוג ההורים (או במקרים מסויימים הורה אחד) ייפגש עם המטפלת כדי לנתח ולדבר על המפגשים הטיפוליים.

הטיפול הדיאדי מדגיש כי בגילים מוקדמים הקשר בין ההורה-ילד הוא קריטי למצבו הרגשי והתפתחותו ומכוון להבנה עמוקה יותר של דפוסי התקשורת בין ההורים לילד. בחדר הטיפולים, הם משחקים, מציירים ומשתוללים ביחד והמטפלת מלווה את הקשר בין אם כצופה מהצד ובין אם כמשתתפת. הטיפול הוא בעצם ב"בשידור חי" ומלווה ברגעי אמת את ההתפתחות הרגשית של הילד ולכן במקרים רבים הוא יעיל וזריז יותר מטיפול פרטני.