שאלות ותשובות – כללי


מהו אינטק, איזה טיפול הוא הטוב ביותר ועוד שאלות חשובות. אם לא מצאתם את שאלתכם נשמח שתצרו איתנו קשר כאן ונענה במהרה.

- מה זה אינטק ומדוע הילד שלי לא יכול לפגוש ישר את המטפל/ת? 

אנחנו מתייחסים כל הפנייה ברצינות ומסירות רבה. אנחנו מבינים כמה תעצומות נפש צריך כדי להתחיל תהליך פסיכולוגי, להכיר בקושי, לבטוח באדם אחר ולהתחיל תהליך טיפולי. התחלת טיפול כמוה כשתילת עץ. זהירות, תכנון לטווח ארוך והכנת הקרקע חשובה מעין כמוה. לכן, לאחר הפנייה תעשה פגישת הערכה טיפולית עם ההורים שלרוב תהיה כשעה. לאחר פגישה זו נחשוב ביחד כיצד נכון להמשיך ואז הפגישה הבאה תהיה גם המטפל/ת המתאימ/ה. הפגישה הראשונה היא הערכה טיפולית (Screening) ואילו הפגישה השנייה היא כבר תהליך האינטק עצמו, הכרה של ההורים והמטפל/ת ובניית הטיפול. לאחר מכן תוכן הקרקע לפגישה של הילד עם המטפל/ת. תהליך זה נראה לעיתים ארוך ואף כפול אך מנסיון רב הוא יעיל ומפרה. למדנו כי אין כאן מקום לקיצורי דרך.

- אבל אם אנחנו כבר יודעים איזה סוג טיפול אנחנו רוצים? 

לעיתים זה אכן כך ואינטואיציה והכרות ההורים את ילדם נכונה מאוד אבל לעיתים השיחה הראשונית מראה נקודות מבט מפתיעות ואחרות ופותחת כיווני טיפול חדשים. לדוגמא: הורים שחושבים כי ילדם צריך טיפול מיידי עקב קשיים חברתיים אך בפגישה הראשונה ניכר כי יש דברים רבים שאפשר לעשות בבית כדי להיטיב את מצבו ואז הטיפול מתחיל (ולפעמים גם מסתיים) בהדרכות הורים והטיפול בילד נעשה באופן עקיף על ידי ההורים עצמם. דוגמאות נוספות יכולות להיות אבחנה בין טיפול פרטני לקבוצתי, הערכה נוירולוגית או פסיכודידקטית אשר יכולה לשפוך אור על קשייו ועוד…

- האם ההורים משולבים בטיפול?

ודאי, תמיד. ההורים הם אולי החלק החשוב ביותר בהתפתחותו של הילד. ליווי הורי או הדרכת הורים סדירה במהלך הטיפול טומנת בחובה את התרומה הכי גדולה להצלחת המפגשים.

- מהם אבחונים ומה ההבדל ביניהם? 

אבחונים הם דרך לענות על שאלות חשובות לפני המשך תהליך פסיכולוגי/לימודי/רפואי אויותר נכון לדייק טוב יותר את השאלות שאנו שואלים. יש כמה סוגי אבחונים עם מטרות שונות:

1. אבחון פסיכודיאגנוסטי ייעשה על ידי פסיכולוג קליני וייתן תמונה רחבה אודות מצבו הנפשי של המאובחן. מלבד כלים שיופיעו גם באבחונים אחרים, כאן ייעשה גם שימוש בכלי ה"רורשאך". מבחן השלכתי עמוק לאבחון נפשי ורגשי.

2. אבחון פסיכו-דידקטי ייעשה על ידי פסיכולוג חינוכי וייתן תמונה מקיפה אודות מקורם של הקשיים בתחום הלמידה ואת הקשר שלהם למצבו הרגשי של התלמיד. האבחון גם ינסה לתת תשובות אופרטיביות שיעזרו לילד במסגרת הלימודית בה הוא נמצא.

3. אבחון נוירולוגי ייעשה על ידי רופא המתמחה במדעי המוח כדי לאשש או לשלול קיון מצבים נויורולוגים בקרב ילדים ומבוגרים. לרוב אבחון זה ישמש לקביעה של מצבים כמו הפרעת קשב וריכוז.

4. הערכה פסיכיאטרית תעשה על ידי פסיכיאטר כדי להעריך מצב נפשי מורכב (לעיתים פגיעה עצמית או חשש לאובדנות) ולקבוע גם האם יש צורך בוויסות תרופתי.     קראו עוד על אבחונים

- האם הטיפול נעשה רק בחדר טיפולים? 

שאלה מורכבת וחשובה. הטיפול הפסיכולוגי עצמו נעשה בחדר הטיפולים עצמו. החדר משמש כמרחב מוגן ומוכר שאותו הילד פוגש בכל שבוע ויכול להביע בו את רגשותיו, פחדיו ומשאלותיו. עם זאת, הצלחה טיפולית אינה תוצר של עבודה בחדר עצמו אלא גם של הדרכות הורים, התערבות בית ספרית (הדרכת מורים) וקיום קשר בעזרת מעטפת טיפולית עם גורמים לימודיים/טיפוליים/רפואיים אחרים. מטפל טוב יתחשב בכל הגורמים האלו וינסה ליצור חיבורים מפרים ויעילים.  

- מתי הטיפול מגיע לסיומו?

אם השאלה הקודמת הייתה מורכבת, זו אף יותר. בטיפול דינמי (וגם בטיפולים אחרים) המטופל מגיע עם מצוקה אשר יכולה לקבל פנים רבות במהלך הפגישות עצמם. טיפול פסיכולוגי טוב יאזן בין תהליך עדין וקשוב לצרכי המטופל לבין הגדרות מטרות ובחינתם בכל רגע נתון. לרוב, טיפול יגיע לסיומו כאשר המטופל יוכל להפנים את השיח הטיפולי ולהמשיך לקיים אותו מחוץ לחדר הטיפולים עם כוחות, משאבים ועמידות. טיפול אינו צריך להמשיך כל עוד למטופל יש קשיים. הוא מסתיים כאשר המטופל יכול להתמודד איתם!

- מהו חסיון פסיכולוגי? 

חסיון פסיכולוגי הוא החובה לדיסקרטיות בטיפול ואחד מאבני הדרך החיוניים בו. הפסיכולוג ישמור על פרטיותו של המטופל בקפידה חוץ מהסייגים הקבועים בחוק למקרים מיוחדים (פגיעה אפשרית בעצמו או באחרים ועוד).

- כיצד אדע שהמטפל שלי הוא אכן מוסמך לטיפול? 

כל פסיכולוג במדינת ישראל חייב להיות עם מספר רשיון ורישוי מקצועי אשר ניתן למצוא באינטרנט תחת מאגר הפסיכולוגים. הפסיכולוג שלכם לא נמצא שם? שאלו אותו ישירות על כך ובדקו זאת היטב.

- אז מה זה פסיכותרפיסט? 

במדינת ישראל לא קיים חוק פסיכותרפיה מוסדר ולכן כל אדם יכול לקרוא לעצמו פסיכותרפיסט. כמו בשאלה הקודמת יש לבדוק בקפידה האם המטפל נושא עמו תעודה מקצועית אשר מקבלת עיגון ממוסד והשכלה מוכרת וראויה. פסיכולוגים, עובדים סוציאלים קליניים, מטפלים באומנות ותנועה הם כאלו. אדם הקורא לעצמו פסיכותרפיסט ללא תעודה מאחד מהמוסדות המוכרים איננו כזה.