fbpx

הבלוג

נפילה ותקומה

תקווה בעת קורונה

זֶה אֵינוֹ חֻרְבָּן חָדָשׁ.

זוֹ אֵינָהּ מִלְחָמָה חֲדָשָׁה.

אֲנָשִׁים כּוֹאֲבִים כָּל חַיֵּיהֶם. הֵם נוֹפְלִים, מִתְרַסְּקִים וְקָמִים אַךְ בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָעוֹלָם אֵינוֹ אִתָּם וְהֵם בּוֹדְדִים. זֶה שֶׁאִבֵּד אָדָם יָקָר לוֹ מִכָּל, זֹאת שֶׁחָלְתָה וְהִרְגִּישָׁה כִּי אֵין עוֹד תִּקְוָה, פְּרִידוֹת, הִתְרַסְּקוּיוֹת, נְטִישׁוֹת.

אָז מָה יוֹצֵא דֹּפֶן? הַפַּעַם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ פּוֹתְחִים חַלּוֹן אוֹ יוֹצְאִים הַחוּצָה (כְּשֶׁמּוֹתָר) אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הִשְׁתַּקְּפוּתֵנוּ בְּעֵינֵי אֲחֵרִים. בְּעֵינֵי כֻּלָּם. הַחֻרְבָּן שֶׁלָּנוּ הוּא הֲכִי אִישִׁי וַהֲכִי לֹא וְכָךְ תִּהְיֶה גַּם הַתְּקוּמָה.

וּבָרוּר שֶׁנָּקוּם.

 

Photo by Jan Tinneberg on Unsplash