הבלוג

הת'סטראלים

הת'סטראלים אובדנות
אנחנו לא מדברים עליו, אנחנו חיים לצידו, לרוב מכחישים אותו ואז נכנעים לו.
אבל עכשיו כבר אי אפשר להתעלם. זה בן ה-20 שראה זוועות בעוטף ולא יכול היה יותר, זה חבר פייסבוק שקרוב משפחתו נרצח, החליט שמספיק ורק הרמיזות הדקות במודעת האבל המצמיתה שהופיעה בפרופיל שלו כיוונו שעכשיו הוא סוף סוף מצא שלווה ואז הבנת באיזה גיהנום הוא היה מאז.
עוד ועוד ידיעות כאלו מגיעות אלינו מבין החרכים של הוילונות האטומים של התודעה שלנו.
עוד חייל ועוד קרוב משפחה ועוד אבא ועוד סבא ועוד אמא. ורובם, לא בחדשות כי אנחנו לא רוצים חדשות כאלו. ורובם לא בסטטסטיקה כי אין אחת כזו.
וזה כבר לא זרם, זה צונאמי ואז לפתע גם אנחנו מרגישים את זה. עם שלם בשכול.
בהארי פוטר הם נקראו הת'סטראלים. חיה מכונפת שהארי לפתע רואה ורון והרמיוני לא. הארי לא מבין אם הוא מדמיין או לא ואז מבין (בעזרת לונה לאבגוד) שרק אדם שראה מוות יכול לראות את החיה הזו.
כל יום יש יותר ויותר אנשים שרואים ת'סטראלים ולפתע היא כבר לא חיה כזו נדירה.
גם לזה אסור לנו להתרגל. אנחנו חייבים להילחם כדי שזה יפסיק, בשביל היקרים שלנו ובשביל כולנו.
*****
פוסט זה נכתב לאור האובדנים הרבים שהגיעו מאז השביעי באוקטובר אבל היו פה גם לפני. מרגישים אבודים? אל תשארו עם זה לבד. אנחנו פה.
(תמונה: AI).