הבלוג

על טיפול זוגי ומקומות שמחים עצובים

על מקום שמח, כאן 11.

רוני קובן מראיין את נועה קולר (שזה נהדר בגלל רוני ובגלל נועה) ושואל אותה למה ורד ויותם לא שכבו הרי ורד רוצה, חושבת, מפלרטטת, נוסעת אליו, מחכה שהוא יגיע ואז לא. היא לא הולכת על זה, רוני אומר לנועה באכזבה, רע לה בחיים, למה שלא תממש?
ונועה עונה לו תשובה נהדרת, לא ההגשמה מעניינת אותי, אלא הפנטזיה ולא המימוש שלה. אנחנו באמת חיים בעולם שבו כל פנטזיה צריכה (ויכולה להתממש): כסף, סמים, סקס, יופי, עד ששכחנו שההתענגות על הפנטזיה עצמה היא סוד החיים, שברגע שפנטזיה מתממשת זה הרבה פעמים סוף הסיפור כי אין כבר מקום לגעגוע, לכמיהה או לחסר.
וזה הסוד גם של זוגיות. לא כי אין מציאות בזוגיות של ורד ובן. היא מנקה לו את הקטשופ מהפנים כדי שלא יהיה מוזנח והוא מיטיב לה את השמיכה כשהיא הולכת לישון מפורקת בצימר והוא יודע שעוד רגע יהיה ריב סופר דרמטי ביניהם. יש מציאות ויש אהבה אבל כאשר ורד אומרת לו שהיא מאוהבת במישהו, הוא עונה לה שתתגבר כי הוא עצמו מאוהב כל שבוע באיזה מלצרית במסעדה שלו. ההתאהבות עצמה לא מפחידה אותו ואולי היא אפילו שלב מאוחר יותר לפיוס ביניהם ולתקווה החדשה שנוצרת ואז הם שוב מדברים על גירושים אבל הפעם בפנטזיה משעשעת ואינטימית. תבטיח לי שנתגרש עוד כמה שנים, טוב? נועה שואלת אותו והוא מבטיח בחיוך ואז הם מתנשקים. הרגע הזה שהם יושבים מחובקים על הספה בצימר הוא רגע אדיר.
הספר חלון פנורמי של ייטס (יש גם סרט עם פאקינג דה-קפריו וקייט וינסלט שבו ליאו לא מסיים בקרקעית האוקיינוס אבל עדיין תקראו את הספר קודם) מתאר את אימת הבורגניות והבנאליות של זוג רגיל. בספר, רגע ההצלה (הזמני) מגיע כאשר הם מתחילים לדמיין חיים אחרים בפריז ולא באמריקה הדלוחה. החלום על פריז מעיר את הזוגיות ונותן לה תקווה. שוב, הפנטזיה מצילה אותם עד הרגע שבם בודקים אם תתממש. הספר הוא יותר דיסטופי מהסדרה של נועה אבל עדיין מתייחס למתח הזה שבין הפנטזיה למציאות.
זוגות מגיעים אליי לקליניקה לפעמים בשיא המשבר שלהם, הם יושבים חרדים ומובסים על הספה ושואלים לפעמים בלי קול אם יש להם תקווה ואז כמעט, מבלי מישים, האישה מיישרת את הכרית מאחורי הגב של הגבר כי הוא סובל מכאבי גב או שהגבר דולה איזה לכלוך בלתי נראה מהמעיל של האישה שלצידו ואז אני מגניב חיוך קטן ויודע שהתקווה קיימת כי היא נמצאת בדיוק שם בפרטים הקטנים. הם דואגים אחד לשני ואז יש אפשרות לבדוק איתם אם הם יכולים לפנטז ביחד ולא להיבהל כל כך, מהמציאות.