הבלוג

עשרה דברים שיעשו את הטיפול בילדים שלכם טוב יותר ולא חשבתם על זה

טיפול פסיכולוגי הוא משהו מוזר לפעמים. טיפול פסיכולוגי בילדים יכול להיחוות כעוד יותר מוזר ואולי אפילו מסתורי. הדלת נסגרת ואנחנו נסגרים עם הדבר הכי יקר להורים, בתוך החדר. רק טבעי שההורים ירצו מידע, קשר וקצת חווית שליטה על מה שקורה שם שבוע אחר שבוע.
הרעיון לכתוב את עשרה דברים שיעשו את הטיפול בילדים שלכם טוב יותר ולא חשבתם על זה (כן, זו כותרת לרשימת דיוור והיא חייבת להיות קליטה, מצטער מראש) הגיע מהשטח, מהמודרכים שלי וגם מחוויית התסכול של ההורים מהפער הטבעי בין אלו שמחוץ לחדר לאלו שבפנים.
אז אודה לכם (מאוד) אם תקראו וגם תחוו דעה (כל דעה) משני צידי המתרס, כהורים, כמטפלים וכשניהם (הכי מסובך…)
אז הנה, תהנו או תריבו איתי:

סטינג (Setting) – יום ושעה קבועים. כל שבוע.

דונלד ויניקוט (הוא יופיע גם בהמשך) כינה את זה “סביבה מחזיקה (Holding Environment)”. אין הרבה דברים חשובים יותר בטיפול מאשר שמירה על השגרה הטיפולית. בתוך החדר יש מקום לכאוס, בלגן, תשוקות וכעסים אבל הרחם הטיפולי צריך להיות יציב וחזק כדי שהמטופל יתפתח. כן, ממש כמו תינוק. מה זה אומר? להגיע בזמן, להתחיל בזמן, לסיים בזמן וחוזר חלילה. כמה שפחות לבטל, כמה שפחות לשנות, כמה שפחות לקטוע.

תשלום בזמן – הוא חלק מהטיפול.

גם המטפל זקוק לחוויה של כבוד והכרה. כשלא משלמים בזמן או דוחים שוב ושוב זה פוגע לא רק במטפל אלא גם בקשר הטיפולי. הילד קולט את זה. המטפל קולט את זה. תשלום מסודר הוא מסר סמוי: זה חשוב לנו. אנחנו מחויבים. וזה עושה הבדל. תשלום זה ערך ולא לשלם זו הורדת ערך וגם… מוסיף רעש לא רצוי לתהליך שהוא גם כך עדין מאוד.

לא לשאול “איך היה”?

בת’כלס, למה לא? אנחנו מתקשרים עם הילדים שלנו, שואלים אותם שאלות אז למה דווקא פה פחות נכון לשאול? כי הילדה עוברת דווקא פה משהו אחר, אינטימי וייחודי. כי היא מעבדת את היחסים אתכם, את היחסים עם העולם והייחודיות הזו היא מאוד שברירית ודורשת בועה טיפולית עם התחלה וסוף כדי שהיא תחזיק מעמד. הלחץ “לדווח” יכול ליצור תגובה הפוכה וסגירות של העולם הזה. תנו לה ולמטפלת לעבור את התהליך ביחד ולבד ונכון, זה דורש אמון.

לפעמים גם אתם תדברו על אבא ואמא

לא עברנו קורס להורות. הדרך היחידה שלנו להבין משהו על הורות היא דרך ההורים שלנו. לעיתים, למרות שאנחנו יודעים ומבינים נמצא את עצמנו חוזרים על אותם הטעויות שעשו לנו. הדרך להשתנות ולשנות היא לחקור את אותו הקשר ואת השחזור שלו. לפעמים ככה אנחנו מצליחים לפתח חמלה, גם לילד שלנו, גם להורים שלנו, גם לנו.

לא לצפות לתוצאות מהירות מדי.

זה כל כך טבעי לרצות לראות שינוי, להקל על הכאב ועל הסבל אבל אני לפעמים מוצא את עצמי שואל את ההורים האם נכון לצפות שדפוס שהתקבע במשך שנים רבות יוכל להיות “מתוקן” במשך כמה שבועות או חודשים. שינוי אמיתי לוקח זמן. תנו לשינוי להתרחש ונסו לתת לקשר בין המטפל לילד להיות שלהם. אל תנסו להשפיע על מה שקורה בחדר. יש לכם שאלות? זה להדרכת הורים.

זה לא תמיד מתקדם בקו ישר.

זה לא ליניארי, זה ספירלי. ילדים בטיפול צריכים לקבל אפשרות גם להתקדם וגם לסגת. גם לאהוב את הטיפול וגם לשנוא אותו. גם לרצות לבוא וגם לא. זה לא רק טבעי, זה גם הכרחי כדי שהם יוכלו להביא את כל מגוון הרגשות מול המטפלת. ממש כפי שגם בבית יש אפשרות להמשיך להיות איתו גם כשהוא בלתי נסבל. פעמים רבות, בתחילת הטיפול אני אומר להורים שאני הכי אזדקק להם כשירח הדבש יסתיים אבל אז זה גם יהיה החלק הכי חשוב של הטיפול. תגבו אותנו ואת הילד שלכם בעיקר כשלא קל לו. ולנו.

תצטרכו להיות בחוץ אבל בפנים.

יש זמנים בטיפול שהדלת תסגר ואתם תהיו בחוץ אבל לא תוכלו לצאת לקפה או לסידורים. המטפלת תבקש מכם להיות שם למקרה שהוא יהיה זקוק לכם. לפעמים אפילו בחשיבה ולא במעשה. לפעמים הוא יוכל להיות לבד, בלעדיכם, בחדר רק כשהוא יידע שאתם שם. לפעמים אתם ממש תצטרכו להיות בתוך החדר איתו ולא רק באופן מדומיין…

אין טיפול בילד בלי ההורים.

הילד הוא חלק מיחידה משפחתית וההורים הם שותפים מלאים בתהליך. הדרכת הורים היא לא תוספת היא חלק קריטי מהטיפול. ככל שאתם יותר מעורבים, כך לתהליך יש יותר סיכוי להצליח. אמרתו המפורסמת של דונלד ויניקוט מאוד תקפה גם כאן: “אין דבר כזה רק תינוק”. אין טיפול בילדים ללא מפגשים עם ההורים
יש לכם שאלה? רוצים להתייעץ?
שלחו לנו הודעה – אנחנו כאן בשבילכם.


WhatsApp